נימפת המעיין

"הם עברו על ראש הגבעה. מתחת היתה בריכת מים... מימיה זהרו באלפי גוונים, והשתקפו בהם פרחים מרהיבי עין וצמחים ירוקי עד, שלא נמצאו להם שמות מעולם... פה ושם רכן שזיף הבר אל שפת המים, כנערה לבושת צחורים הפוסעת על בהונותיה אל מול השתקפותה שלה במים. 'אני אקרא לה - הבה ונראה - 'אגם המים הזוהרים''." (האסופית: אן מהחווה הירוקה / ל. מ. מונטגומרי; תרגמה: טלי נתיב עירוני)

 

  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon

 כל הזכויות שמורות, נוראל זאבי  ©